רש"י על כתובות י״ד ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות י״ד ע״ב:ד׳ רש"י על כתובות י״ד ע״ב:ו׳ »

5 מַאי שְׁנָא הָנָךְ — דְּאוֹרָיְיתָא, חָלָל נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא! וְתוּ, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: שָׁמַעְתִּי, כֹּל שֶׁאֵין בָּהּ אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ מַשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה, הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא?!

פירוש רש"י על כתובות י״ד ב:ה׳

5 מאי שנא הנך - דפסיל לה ספק דידהו:

6 דאורייתא - משום דוודאן פוסלין מן התורה בביאה דנפקא לן ביבמות דף סח. מכי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה:

7 חלל נמי - ודאי פסול מדאוריית' דילפינן לה התם מלא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא פוסל בביאתו אף זרעו פוסל והוא גופיה נפקא לן מלא יחלל שני חילולין במשמע אחד לזרעו ואחד לאשתו:

« רש"י על כתובות י״ד ע״ב:ד׳ רש"י על כתובות י״ד ע״ב:ו׳ »